Institut für Jüdische Studien und Religionswissenschaft
Refine
Year of publication
Document Type
- Part of a Book (8)
- Article (7)
- Monograph/Edited Volume (2)
- Review (1)
Is part of the Bibliography
- yes (18) (remove)
Keywords
- Berith Milah (1)
- Buber, Martin (1)
- Jewish philosophy 20th century (1)
- Maimonides (1)
- Midrash (1)
- Mishnayot (1)
- Mitzvah (1)
- Perush ha-mishnah (1)
- Rabbi Akiva (1)
- Rambam (1)
Institute
פירוש המשניות לרמב"ם
(2017)
ה"חוק" וה"טבע" בברית המילה
(2015)
בפתח מאמר זה נידון המונח המקראי "חוק" (כבכתוב: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". ויקרא כו, ג-ד) באמצעות הצגת נקודות המבט השונות של החכמים הדנים בכך במדרש הארצישראלי "ויקרא רבה".
בחלקו השני של המאמר נידון המקרה הספציפי של מצוות ברית המילה - כדוגמא קלאסית למצווה המכונה בפי החכמים "חוק".
המאמר דן בטעמים השונים שניתנו למצווה זו (כולל אלו שהועלו בתקופה המודרנית ברוח ההסברים האנתרופולוגיים והפסיכואנליטיים); ובסיומו של הדיון מועלה לדיון ויכוח - מקורי עד כמה שניתן לשער - שנשתמר בתלמוד, בין חכם ארצישראלי בן מאה השלישית, רבי עקיבא, ובין רומאי בשם טורנוסרופוס (או טוניוס רופוס) המייצג את תפיסת ה"טבע" הרומית.
האחרון מתקיף את רבי עקיבא בנוגע לברית המילה בטענה שהיהודים מטילים בברית המילה מום בגוף התינוק. תשובת רבי עקיבא מנותחת מנקודת הראות המתמקדת במתח שבין "טבע"
"מגילת שיר השירים היא יצירה עתיקה וחידתית. מילותיה הייחודיות שזורות ביד אמן. תשומת לב למלאכת רקמה עדינה זו ולהתכתבותה עם מקורות מקראיים אחרים פותחת נתיבי פרשנות מפתיעים. הספר 'מי זאת עולה מן המדבר' מציע שלוש קריאות במגילה ועונה לשאלה 'מי זאת' שלוש תשובות מהפכניות:• הקריאה הראשונה עוסקת ביחסים שבין גברים ונשים ובקשר שבין אהבה וחופש. הקול הנשי העולה בה הוא קולה של אישה המתבוננת בדפוסי הזוגיות המוכרים לה וקוראת לשינוי מהותי בהם.• הקריאה השנייה עוסקת ביחסים שבין האדם והאלוהות. הדמות הנשית המתגלה בו היא דמותה של האלוהות החושפת את מנגנוני הכוח שבממסד הדתי ומציעה לאדם קשר המושתת על חירות ואהבה.• בקריאה השלישית הדמות הנשית היא ההוויה כולה. היא עוסקת בקשר שבין ההוויה לתודעה האנושית החופשית במהותה ובאפשרות של השפה לחבר ביניהן באהבה.יחד, הקולות הנשיים הללו מציעים לנו, כחברה וכיחידים, תהליך צמיחה שבליבו אהבה וחירות החיוניות זו לקיומה של זו."שיר השירים הוא שירת הפצעה גדולה של אהבה. כוח אהבה, שאין דבר שישווה לו מבין כל כוחות עולם. אבל ההפצעה הזו, מקורה בפצע, פצע שכולנו נושאות ונושאים בתוכנו כבר דורי דורות, פצע הקשר בין גברים ונשים. כמה לא מתואמות יכולות להיות השפות שלנו על הציר המתעתע שבין תאווה לאהבה, כמה אי הלימה יכולה להיות בין שפת האם של השכינה והאשה, שפת אתיקה של אהבה, של נאמנות, לשפות אהבה שהן במסווה ובנתק. ואיך נצמיח בעולם אהבת אמת, עדינה, חופשייה ושלמה.פירושה של מרב מזא"ה הוא רגע היסטורי. בדור פצוע אהבה, בשפה ברורה ובהירה, שכבה אחר שכבה, בסבלנות ובחכמה של התגלות, לוקחת מרב את קוראיה למסע אל עומק הפצע. בהלימה בין תוכן המגילה לצורה בה בחרה לכתוב את פירושה, בבחירה ללכת עם הקוראים לאט את המסע כולו, פסוק אחר פסוק, במסע שכוחו לא רק בפענוח אלא גם בקצב המוענק לכל קורא על פי דרכו, נותנת מרב הזדמנות לכל אחת ואחד לצלול אל המגילה, לכאוב איתה ולהירפא מכוחה. מסע שיר השירים הוא הזמנה עתיקה ונמשכת שהגיעה שעתה, הזמנה לנשים וגברים לכאוב יחד את נתק הקשר, לשמוע זה את קולו של זו, לספר את פציעות הלב והגוף, ולהתגלות זו לזה במסע אמון ואמונה, איחוי וריפוי, מסע אהבת אמת העולה לרגל לירושלים, אל השלם." -- מן המעטפת האחורית.
What did Cain say to Abel?
(2009)
Treife
(2021)
This study offers a view into Buber's conception of the social role of the “person of spirit” – the individual who, in other contexts, would be called philosopher, thinker, or intellectual.A key element of the person of spirit's role, according to Buber, is the evaluation of social reality – judging the public's ability to be guided by the realm of the spirit at any given hour while responding to the challenges that this particular hour may present. The person of spirit is required to constantly mediate between “heaven” and “earth” – between the ideal and reality – even if in a particular situation the moral action which has to be taken can only be partial, and will fall short of the absolute demand of the spirit.Buber emphasizes that the influence of the spirit on reality always begins with an effort of the “person of spirit” to transform him or herself from a monological to a dialogical person. Without a dialogical affinity between the person of spirit and their community, there can be no real effect of the spirit on reality.The person of spirit is, therefore, according to Buber, fully involved in the social life of the community. Our study shows that Buber shaped this figure of the “person of spirit” by combining the model of the biblical prophet, who is sent to the people, with the model of the Hasidic leader who acts according to the principle of the “Descent of the Zaddik.” The person of spirit is required to live their life in a “Thou” relationship with their community, and is therefore frequently descending from an elevated spiritual level to the level of the people, in order to empathetically share their mundane worries, fears, and afflictions.By comparing the models of the biblical prophet and the Hassidic Zaddik to the model of the Greek prophetes and Plato's philosopher-king, we can, according to Buber, reflect on the role of the person of spirit in society in our time as well.
Sünde
(2021)
Strafrecht
(2021)