Refine
Year of publication
Document Type
- Article (12)
- Review (9)
- Doctoral Thesis (6)
- Part of Periodical (6)
- Part of a Book (2)
- Master's Thesis (1)
Language
- Hebrew (36) (remove)
Is part of the Bibliography
- yes (36)
Keywords
- Maimonides (2)
- Sünde (2)
- Talmud (2)
- jüdisches Recht (2)
- sin (2)
- Berith Milah (1)
- Böse (1)
- Chassidismus (1)
- Christentum (1)
- Christianity (1)
- Der Rückzug aus dem Gazastreifen (1)
- Determinismus (1)
- Djerba (1)
- Existentialismus (1)
- Fatalismus (1)
- Friedrich Nietzsche (1)
- Halacha (1)
- Halachic (1)
- Hill Youth (1)
- Immanenz (1)
- Izbica (1)
- Judentum (1)
- Kabbala (1)
- Kabbalah (1)
- Kalfon, Mosheh, ha-Kohen (1)
- Kompatibilismus (1)
- Kontingenz (1)
- Lublin (1)
- Midrash (1)
- Mishnayot (1)
- Mitzvah (1)
- Palestine (1)
- Palestinian (1)
- Palästina (1)
- Panentheismus (1)
- Pantheismus (1)
- Paradox (1)
- Perush ha-mishnah (1)
- Pessimismus (1)
- Postkolonialismus (1)
- Preisschild (1)
- Price Tag (1)
- Prädestination (1)
- R. Nahman b. Isaac (1)
- Rabbi Akiva (1)
- Rambam (1)
- Religious Zionism (1)
- Religiöser Zionismus (1)
- Sefirot (1)
- Sephiroth (1)
- Settlers (1)
- Siedler (1)
- The disengagement from Gaza Strip (1)
- Transzendenz (1)
- Vayikra Rabbah (1)
- Wiederverheiraten (1)
- Zadok Hakohen of Lublin (1)
- Zadok Hakohen von Lublin (1)
- artificial Insemination (1)
- commandment (1)
- compatibilism (1)
- contingency (1)
- defect (1)
- determinism (1)
- die mündliche Thora (1)
- divine foreknowledge (1)
- evil (1)
- existentialism (1)
- fatalism (1)
- free choice/ will (1)
- freie Wahl (1)
- göttliches Vorwissen (1)
- halakha (1)
- hassidism (1)
- historical Jesus (1)
- historischer Jesus (1)
- immanence (1)
- jewish law (1)
- judaism (1)
- law (1)
- linguistic concepts in Talmud (1)
- nature (1)
- palästinensisch (1)
- panentheism (1)
- pantheism (1)
- paradox (1)
- pessimism (1)
- post-colonialism (1)
- predestination (1)
- rabbinic discussion (1)
- rabbinische Literatur (1)
- remarriage (1)
- reproductive technologies (1)
- responsa (1)
- sake of god (1)
- the oral Torah/ Law (1)
- transcendence (1)
- איזביצה (1)
- אימננטיות (1)
- אנתרופולוגיים (1)
- אקזיסטנציאליזם (1)
- ברית-מילה (1)
- ג'רבה (1)
- דטרמיניזם (1)
- הזרעה מלאכותית (1)
- הכהן, משה כלפון בן שלום דניאל יהודה, (1)
- הלכתית (1)
- הרמב"ם (1)
- התורה שבעל-פה (1)
- התנתקות מרצועת עזה (1)
- ויקרא רבה (1)
- חוק (1)
- חטא (1)
- חסידות (1)
- טבע (1)
- טבע ותרבות (1)
- טורנוסרופוס (1)
- טכנולוגיה (1)
- טעמים (1)
- טרנסצנדנטיות (1)
- ידיעה אלוהית מוקדמת (1)
- ישו ההיסטורי (1)
- לובלין (1)
- מום (1)
- משניות (1)
- מתנחלים (1)
- נוער הגבעות (1)
- נצרות (1)
- ספירות (1)
- ספרות השו"ת (1)
- פוסט-קולוניאליזם (1)
- פטאליזם (1)
- פירוש המשנה (1)
- פלסטין (1)
- פלסטיני (1)
- פנאנתאיזם (1)
- פנתאיזם (1)
- פסיכואנליטיים (1)
- פסימיזם (1)
- פרדוקס (1)
- פרידסטינציה (1)
- פרידריך ניטשה (1)
- פריון (1)
- צדוק הכהן מלובלין (1)
- ציונות דתית (1)
- קבלה (1)
- קומפטיביליזם (1)
- קונטינגנטיות (1)
- רבי עקיבא (1)
- רוע (1)
- רמב״ם (1)
- רצון/בחירה חופשי/ת (1)
- תג מחיר (1)
- ‘li-shmah/she-lo li-shmah’ (1)
העבודה הזאת עוסקת בנצרות הקדומה ובשלבי התפתחותה במאה הראשונה לספירה. הדגש בעבודה הוא על יחסי הגומלין בין הנצרות ל ארץ הקודש. המחקר הזה מציע קריאה אלטרנטיבית של המקורות העבריים הקדומים, שלפיה התנועה של ישו ההיסטורי נתפסת כתוצר של השיח הת יאולוגי והפוליטי באו תה תקופה בגליל וביהודה. הקריאה המוצעת מאתגרת את המגמה המקובלת בספרות המחקר, אשר נוטה להפריד לא רק בין ישו לבין הקשרו הדתי, אלא גם בין אלמנטים דתיים לפוליטיים בנצרות הקדומה. מטרת מחקר זה היא לאפשר הסתכלות מקומית על הנצרות של המאה הראשונה כחלק בלתי נפרד מן התמונה הפלסטינית הדתית והפוליטית הרחבה.
המחקר מחולק לחמשה פרקים. הפרק הראשון מציג רקע היסטורי לכיתות וזרמי היהדות בארץ הקודש במאה הראשונה מנקודת מבט דתית -פוליטית. הפרק הזה מעמיק את ההבנה של גווני התודעה ההיסטורית של אנשי ארץ הקודש במאה הראשונה לספירה. הפרק השני מציג את תולדות הנצרות של ישו ההיסטורי בשיטה תימטית , שמאירה את התהליך המורכב שישו והעם הפלסטיני-יהודי עבר בתקופה הזאת. שלושת הת ימות בפרק השני הן: ההלכה של ישו )כשרות ושבת(; המרד השקט )המשמעות הפוליטית של פסטיבל הפסח בירושלים עבור יהודי הבית השנ י(; והגאולה עלי אדמות על פי ישו המתואר בספרי הבשורה. הפרק השלישי מציג את תולדות הנצרות על פי פאולוס. הפרק מתמקד בהעברת ישו מירושלים לרומא, ודן בתוצאות המעבר הזה תוך הדגשת השלכותיו על הדור הנוצרי הראשון ועל ארץ הקודש.
הפרק הרביעי הוא פרק "הנצרות הפלסטינית" שמסכם את שלושת הפרקים הקודמים, ומציע קריאה פוסט- קולוניאלית של הנצרות הפלסטינית של ישו ההיסטורי )היהודי( אל מול הנצרות הרומית שהתבססה מאוחר יותר על הת יאולוגיה של פאולוס. הפרק הזה מסביר מדוע חשוב לחבר מחדש בין הדתי לפוליטי, ומדגיש כי ההשקפה האוניברסאלית הידועה של הנצרות לא הייתה חלק מתנועתו של ישו, מכיוון שישו ההיסטורי היה מונע על ידי היותו יהודי, עם תחושת שייכות גבוהה לקהילתו הפלסטינית -יהודית, ולא על ידי כך שהוא הבן של אלוהים. הפרק החמישי הוא פרק הסיום, ובו מוצג סיכום קצר, ויש בו סקירה של השלכות תיאורטיות של עבודת מחקר זו והמלצות למחקרים עתידיים.
?של מי הנקמה
(2024)
מצדו האחר של האופק עולה כבר שוב הלילה: ביקורת על הספר: משה מנדלסון, ירושלים או על כוח דתי והיהדות
(2023)
על מידת הטוֹב ועל טוּב-הלֵב
(2023)
שינוי מזערי
(2022)
"אברך יהודי חיוור וצנום, שזקנו צהוב, בלוריתו עבותה ועיניו גדולות": שמונים שנה למותו של הלל צייטלין
(2022)
אל מול הצו המקראי של "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה": שלושה ספרים חדשים על האמנות היהודית
(2022)
"מגילת שיר השירים היא יצירה עתיקה וחידתית. מילותיה הייחודיות שזורות ביד אמן. תשומת לב למלאכת רקמה עדינה זו ולהתכתבותה עם מקורות מקראיים אחרים פותחת נתיבי פרשנות מפתיעים. הספר 'מי זאת עולה מן המדבר' מציע שלוש קריאות במגילה ועונה לשאלה 'מי זאת' שלוש תשובות מהפכניות:• הקריאה הראשונה עוסקת ביחסים שבין גברים ונשים ובקשר שבין אהבה וחופש. הקול הנשי העולה בה הוא קולה של אישה המתבוננת בדפוסי הזוגיות המוכרים לה וקוראת לשינוי מהותי בהם.• הקריאה השנייה עוסקת ביחסים שבין האדם והאלוהות. הדמות הנשית המתגלה בו היא דמותה של האלוהות החושפת את מנגנוני הכוח שבממסד הדתי ומציעה לאדם קשר המושתת על חירות ואהבה.• בקריאה השלישית הדמות הנשית היא ההוויה כולה. היא עוסקת בקשר שבין ההוויה לתודעה האנושית החופשית במהותה ובאפשרות של השפה לחבר ביניהן באהבה.יחד, הקולות הנשיים הללו מציעים לנו, כחברה וכיחידים, תהליך צמיחה שבליבו אהבה וחירות החיוניות זו לקיומה של זו."שיר השירים הוא שירת הפצעה גדולה של אהבה. כוח אהבה, שאין דבר שישווה לו מבין כל כוחות עולם. אבל ההפצעה הזו, מקורה בפצע, פצע שכולנו נושאות ונושאים בתוכנו כבר דורי דורות, פצע הקשר בין גברים ונשים. כמה לא מתואמות יכולות להיות השפות שלנו על הציר המתעתע שבין תאווה לאהבה, כמה אי הלימה יכולה להיות בין שפת האם של השכינה והאשה, שפת אתיקה של אהבה, של נאמנות, לשפות אהבה שהן במסווה ובנתק. ואיך נצמיח בעולם אהבת אמת, עדינה, חופשייה ושלמה.פירושה של מרב מזא"ה הוא רגע היסטורי. בדור פצוע אהבה, בשפה ברורה ובהירה, שכבה אחר שכבה, בסבלנות ובחכמה של התגלות, לוקחת מרב את קוראיה למסע אל עומק הפצע. בהלימה בין תוכן המגילה לצורה בה בחרה לכתוב את פירושה, בבחירה ללכת עם הקוראים לאט את המסע כולו, פסוק אחר פסוק, במסע שכוחו לא רק בפענוח אלא גם בקצב המוענק לכל קורא על פי דרכו, נותנת מרב הזדמנות לכל אחת ואחד לצלול אל המגילה, לכאוב איתה ולהירפא מכוחה. מסע שיר השירים הוא הזמנה עתיקה ונמשכת שהגיעה שעתה, הזמנה לנשים וגברים לכאוב יחד את נתק הקשר, לשמוע זה את קולו של זו, לספר את פציעות הלב והגוף, ולהתגלות זו לזה במסע אמון ואמונה, איחוי וריפוי, מסע אהבת אמת העולה לרגל לירושלים, אל השלם." -- מן המעטפת האחורית.
לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעצמתן הספרותית לספרון קצר זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
לא בכדי השווה מוריס פרידמן את העצמה הפואטית-פילוסופית של הפרגמנטים האוטוביוגרפיים שלפנינו אל ספריו של בובר אני ואתה (1923) ודרכו של אדם על פי תורת החסידות (1948). אכן בזכרונות אלו שבובר מעלה טבוע משהו מן הטון של סיפורי החסידות ומן המסר של הפילוסופיה הדיאלוגית. ואולם, בניגוד לשני הספרים הקודמים שהוזכרו, פגישות לא נכתב כספר אלא הפך לספר בדיעבד. זוהי למעשה אסופה של זכרונות קצרים ומלאי תובנה שנכתבו ופורסמו בזמנים שונים וראו אור לראשונה כיחידה אחת באסופת המאמרים אודות הפילוסופיה של מרטין בובר (1967), בעריכתם של ארתור שליפ ומוריס פרידמן. מוריס פרידמן מעיד שהיה שותף לבחירה, סידור ולעריכה של הפרגמנטים שלפנינו יחד עם בובר, ובעוד שחלק מהפרגמנטים פורסמו בתקופות מוקדמות יותר, חלקם נכתבו לכבוד האסופה. פרידמן אף מדגיש את ערכם המעשי של סיפורי פגישות אלה בדינמיקות קבוצתיות ובסמינרים ואת כוחם לעורר בקורא זיכרונות וחוויית אישיים.