@article{HackerKrestelGrundmannetal.2020,
  author    = {Hacker, Philipp and Krestel, Ralf and Grundmann, Stefan and Naumann, Felix},
  title     = {Explainable AI under contract and tort law},
  series = {Artificial intelligence and law},
  volume    = {28},
  journal   = {Artificial intelligence and law},
  number    = {4},
  publisher = {Springer},
  address   = {Dordrecht},
  issn      = {0924-8463},
  doi       = {10.1007/s10506-020-09260-6},
  pages     = {415 -- 439},
  year      = {2020},
  abstract  = {This paper shows that the law, in subtle ways, may set hitherto unrecognized incentives for the adoption of explainable machine learning applications. In doing so, we make two novel contributions. First, on the legal side, we show that to avoid liability, professional actors, such as doctors and managers, may soon be legally compelled to use explainable ML models. We argue that the importance of explainability reaches far beyond data protection law, and crucially influences questions of contractual and tort liability for the use of ML models. To this effect, we conduct two legal case studies, in medical and corporate merger applications of ML. As a second contribution, we discuss the (legally required) trade-off between accuracy and explainability and demonstrate the effect in a technical case study in the context of spam classification.},
  language  = {en}
}
@article{Kosman2015,
  author    = {Kosman, Admiʾel},
  title     = {ה"חוק" וה"טבע" בברית המילה},
  url       = {http://nbn-resolving.de/urn:nbn:de:kobv:517-opus4-82529},
  pages     = {14},
  year      = {2015},
  abstract  = {בפתח מאמר זה נידון המונח המקראי "חוק" (כבכתוב: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". ויקרא כו, ג-ד) באמצעות הצגת נקודות המבט השונות של החכמים הדנים בכך במדרש הארצישראלי "ויקרא רבה". בחלקו השני של המאמר נידון המקרה הספציפי של מצוות ברית המילה - כדוגמא קלאסית למצווה המכונה בפי החכמים "חוק". המאמר דן בטעמים השונים שניתנו למצווה זו (כולל אלו שהועלו בתקופה המודרנית ברוח ההסברים האנתרופולוגיים והפסיכואנליטיים); ובסיומו של הדיון מועלה לדיון ויכוח - מקורי עד כמה שניתן לשער - שנשתמר בתלמוד, בין חכם ארצישראלי בן מאה השלישית, רבי עקיבא, ובין רומאי בשם טורנוסרופוס (או טוניוס רופוס) המייצג את תפיסת ה"טבע" הרומית. האחרון מתקיף את רבי עקיבא בנוגע לברית המילה בטענה שהיהודים מטילים בברית המילה מום בגוף התינוק. תשובת רבי עקיבא מנותחת מנקודת הראות המתמקדת במתח שבין "טבע"},
  language  = {mul}
}